במהלך החיים אנחנו צוברים התנסויות וחוויות, אשר מרכיבים את הזיכרונות שלנו ומעצבות את מי שאנחנו. האמונות שאנחנו אוספים לתוכנו מנהלות אותנו מבלי שנדע, לפעמים מתוך מטרה להגן עלינו אך פעמים רבות, משהו בתוכנו מבקש לשחרר ולהתקדם הלאה. בקשה לשחרור מגיעה מהנשמה, היא מתקיימת בגוף שלנו בצורות ובדרכים שונות: – חזרה על דפוס התנהגות שפוגע בנו – תחושת מועקה – תחושת תקיעות – רצון לקום וללכת, מבלי להבין או לדעת לאן במצבים קיצוניים, יופיעו מחלות וכאבים בגוף שקוראים לנו לעשות שינוי ולשחרר מתוכנו את המיותר. אדם שבוחר לשחרר את כל האמונות והדפוסים המעכבים בחייו, יזכה לחיים שלווים יותר. יהיה מחובר יותר לעצמו ולמהות שלו, ידע מה הוא מבקש לעצמו ומה פחות… קרא עוד

יש נושאים עמוקים, שכדאי לטפל בהם אצל מרפא מנוסה. יש חוויות שרק אדם בעל כוחות יוכל לרפא, אבל במנעד הרחב של החיים יש המון נושאים שאדם יכול לרפא ולהתגבר עליהם בעצמו. איך עושים את זה? הכנתי רשימה עם שלבים לפיתוח יכולת לטיפול עצמי: להפוך למודע – כל טיפול עצמי, מתחיל במודעות. אדם חייב להכיר בכך שקיימת איזושהי תמה שברצונו לשפר, לפתור או לשנות בחייו. השלב הבא יהיה, מודעות למחשבות ולתחושות שחווים. יכולת בחירה וראייה לטווח רחוק – לרוב האנשים יש יותר מתמה אחת, בה היו רוצים לטפל. כדאי לבחור במה שהכי מעכב או משפיע על החיים. חלק מהתמות קשורות אחת בשנייה וברגע שנטפל באחת, השנייה תיפתר מעצמה. לכן חשוב לברר… קרא עוד

לפעמים, כשיורד גשם, נדמה לי שהוא לא יפסק לעולם. מהצד השני, לפעמים בקיץ, נדמה לי שהחורף לא יגיע לעולם. כמובן שאחרי ימים גשומים, מפציעה השמש שגם אם איננה מחממת – מעניקה לי תקווה. כשמגיע הגשם הראשון, אני פולטת אנחת רווחה, על כך שהמחזוריות של הטבע חזקה מהכל. כשהייתי נערה, הייתה לי תקופה לא פשוטה. בעקבות הסיפור האישי שלי, המצב בבית היה מאוד כאוטי עבורי. היו ימים שלמים בהם התהלכתי והרגשתי שלרגלי פרושה תהום ענקית ושחורה, מאיימת לבלוע אותי. התקפי זעם, פרצי בכי היו מנת חלקי מידי יום ביומו. ביקורת עצמית – איך זה קרה לי?! ביקורת על התוקף – למה דווקא אני?! ביקורת על אלוהים ועל העולם – בשביל מה… קרא עוד

חבר דמיוני הוא דמות שרק אני יכולה לראות או לשמוע, אשר מלווה אותי לאורך היום או כשאני קוראת לו. לעתים יופיע בזמנים שפחות מתאים לי שהוא יהיה נוכח בהם. החבר יכול להופיע כצופה מהצד, או לקחת חלק פעיל. השיח איתו יכול להתנהל בצורה של שאילת שאלות ומתן תשובות, בשיחה קולחת, בהדרכה שמכוונת אותי איך לפעול ומה עלי לעשות. חבר דמיוני מופיע בילדות, לרוב בגילאי שלוש, ארבע ונשאר לפעמים גם מספר שנים. החבר הדמיוני יכול להופיע בצורת אדם, בצורת חיה, בצורת יצור מהאגדות ולעתים גם בצורה מופשטת שהילד לא ידע לתאר. גילוי נאות –  מעולם לא היה לי חבר דמיוני. היה לי דובי שאהבתי והייתי מספרת לו על חיי ומה עבר… קרא עוד

מיליארדי אנשים חיים בעולם, לא את כולם נפגוש. ביטוי שגור מדבר על כך שלא את כולם חייבים לאהוב, כמו שלא כולם חייבים לאהוב אותי. אני מסכימה עם זה, באופן חלקי. ברור לי שלא כולם יאהבו אותי, הם גם לא צריכים. כמובן שאין הכרח לאהוב את כולם, יחד עם זאת – אני רואה כאן הזדמנות. הקשר בין התנגדות והעמקה פנימה כאשר אני שמה לב, שאנשים מסוימים מעוררים בי התנגדות או אי נוחות, אני מבינה שהגיע הזמן להתבונן פנימה – לתוכי. לשבת עם עצמי לשיחת בירור, לצלול לעומק ולהבין מדוע. מטרת הבירור היא לא שאתחיל לאהוב אותם, אלא כדי שאוהב את עצמי, כדי שאנקה מתוכי אנרגיה שאין לי כל צורך בה. בדיוק… קרא עוד

לבני אדם יש נטייה לקנא בבעלי חיים מסוימים, למשל בפרפרים או בציפורים. הן נתפסות אצלנו כחיות חופשיות שיכולות לנוע לאן שבא להן, בכל רגע נתון. כמה פעמים יצא לך לשמוע את המשפט “הייתי רוצה להיות חופשי כמו ציפור”? סביר להניח שמספיק פעמים. אנשים מקעקעים ציפורים כסמל לחופש ושחרור. מביטים בקנאה על פרפר שמתעופף לו בנחת מפרח לפרח, על ציפור נודדת שיוצאת להרפתקאות, זאת בעוד הם תקועים בחייהם. לא הרבה מקדישים מחשבה לעובדה, שציפורים חיות בלהקות – מה שהופך אותן לחלק מחברה מסוימת, בדיוק כמונו. בדומה לציפורים או פרפרים, גם אנחנו יכולים לנוע לאן שבא לנו בכל רגע נתון. לפחות יכולנו, אילולא הינו מציבים לעצמנו מחסומים. אל דאגה, אני לא שוכחת… קרא עוד

את התואר הראשון שלי עשיתי במדעי הרוח ותקשורת. התמקדתי במסלול של עיתונאות ויצא לי לעבוד ברדיו כמפיקת תכנית אקטואליה ובנוסף לערוך ולשדר תכניות ברדיו של המכללה. באותם הימים הייתי מכורה לחדשות, מיד כשפקחתי עיניים, נהגתי להדליק את הטלוויזיה לספוג מעט עדכונים, תוך כדי שאני מתארגנת לעבודה או ללימודים. באוטו הייתי מגבירה את הווליום כששידרו חדשות וגם אם הגעתי ליעד, הייתי נשארת עד סוף המבזק. אפליקציות ואתרים כמו מאקו ושות’ היו במועדפים שלי – מכורה אמיתית! החדשות סיפקו לי ריגוש, סיבות לצקצק בלשוני ובעיקר סיבות להצדיק לעצמי כל מה שחסר לי ושלילי במדינה. לתקשורת תפקיד חשוב בקביעת סדר היום הציבורי, היא מעצבת את דעת הקהל ובעלת השפעה גדולה על האזרחים ועל… קרא עוד

מאז שהפכתי לאמא, זמן לעצמי הפך למצרך נדיר. ההבנה שיש יצורים קטנים שתלויים בי ורוצים, בעיקר, אותי – גורמת לי להתפעם בכל פעם מחדש. דברים שפעם היו מובנים מאליהם, כמו יציאה מהבית למשל, הופכים למבצע מתוכנן בו אני מחשבת בקפידה מתי לצאת, כדי לחזור בזמן לשנת הצהריים או הלילה שאין סיכוי שישרדו בהן בלעדי. כשהייתי אמא צעירה, התקשיתי לקחת לעצמי זמן. הרגשתי שכל דבר שאעשה יבוא על חשבון הבת שלי – ואיזו מן אמא אני, אם כך?!  יחד עם זאת, הרגשתי שאני נחנקת. התקשיתי להמשיך בשגרה שנוצרה, בה אני נמצאת יום שלם בבית עם ביתי ואין לי דקה פנויה לעצמי. בשלב מסוים, הבנתי שאני מוכרחה לקחת את עצמי בידיים ולמצוא… קרא עוד