השם הרע שיצא לחלומות בהקיץ, גרם לאנשים רבים לסלוד מהם. בתור ילדה, אני זוכרת שאמא שלי הייתה מאלצת אותי להפסיק לחלום ולהתרכז בשיעורי הבית. מבחינתי זאת הייתה דרך לנסות להבין מה רוצים ממני, בעיניה זה נראה כמו ריחוף מיותר שמעכב אותי. בשנים האחרונות, חל שינוי ולאט לאט חלומות בהקיץ מתחילים לקבל את ההערכה לה הם ראויים. מחקרים מגלים לנו על החשיבות של חלימה בהקיץ, על תרומתה ליצירתיות ולדמיון. כשאנחנו חולמים, הגל הפעיל הוא התטא. חלימה נותנת לנו גישה ישירה אל התת מודע שלנו. כשאנחנו נמצאים על הגל הזה, הכל אפשרי. דרך התת מודע אנחנו יכולים לשנות את האמונות המגבילות שלנו, למנף את עצמנו ולברוא את החיים אותם אנחנו רוצים. הכוח… קרא עוד

כשהייתי ילדה, שמעתי כל הזמן סביבי מילים כמו: "לא קרה שום דבר", "צריך להמשיך קדימה", "אין מה להתעכב" ועוד משפטים כדוגמת אלה. לא תמיד הם כוונו אלי, זאת פשוט הייתה הרוח המקובלת. המסר שהועבר היה – אין זמן לעצור, אין מה להתעכב. חייבים להמשיך הלאה. בתור ילדה, ההבנה שחלחלה לתוכי היא שבני האדם ואני בתוכם נמצאים במרוץ מסויים, אחרת למה אין לנו זמן לעצור? המילים האלו נצרבו אצלי בזיכרון והצטרפו למערכת האמונות שלי, כך קרה שבמשך שנים האמנתי שעלי למהר – אין פנאי לעצור, יש לי יעדים לכבוש ולהגיע אליהם. לא התעסקתי בשאלה מה יקרה אם אעצור לרגע, הרי התשובה ברורה – ישיגו אותי. בכל פעם שעלתה אצלי תחושת מחנק,… קרא עוד

"אדם צובר זיכרונות כמו נמלים", כתבה יונה וולך האגדית והשוותה את האדם לנמלים העמלות בחודשי הקיץ. ההבדל הוא שהנמלים משירה של וולך מכלות את רכושן ואילו את בני האדם הזיכרונות יכולים לכלות, אם לא ישימו לכך את לבם. בני האדם עמלים, מבלי לדעת עד כמה, על צבירת זיכרונות מידי יום ביומו. חלקם מזכירים לנו חוויות מרגשות או מהנות שהיו לנו. זיכרונות מסוימים מחברים אותנו אל המשפחה, אל החברים ואפילו אל עצמנו. יש זיכרונות רחוקים, שמועברים מדור לדור ומחברים אותנו למורשת שלנו ואל העם שלנו. חלק מהזיכרונות מגנים עלינו, מזהירים אותנו ושומרים עלינו. ויש גם זיכרונות שלא שמנו לב שצברנו, כאלה שאפילו לא ממש שייכים לנו (הסבר בהמשך). דרך הזיכרונות, אנחנו… קרא עוד

בתת המודע שוכנות כל האמונות שלנו, ביניהן מה שנקרא אמונות מגבילות. אמונות אלו עוצרות אותנו מלהגיע למקומות אליהם אנחנו שואפים, יוצרות פחד או תחושה של תקיעות. תפקידו של התת מודע הוא להגן עלינו, אלא שהאופן בו הוא מגן עלינו הוא – במילים עדינות – לא מתוחכם במיוחד. התת מודע בוחר באופציה ה"קלה" ביותר שלרוב מגיעה בצורת הימנעות מדברים שאינם נעימים לנו, כשלפעמים דווקא התמודדות תעניק לנו תמורה רבה יותר. לאחרונה שמתי לב לשימוש הגובר במושג אמונות מגבילות, אנשים מדברים על עצמם ומודעים לאמונות שמגבילות אותם. זה סוג אחד של אמונות, בהן אנחנו מכירים ואיתן אנחנו בוחרים, במודע, האם להתמודד או לא. יחד עם זאת, רוב האנשים אינם מודעים לכך שיש… קרא עוד

נושא הבחירה מלווה אותי בחיים האלה, בכל מיני מעגלים. מאחר וזהו נושא שנוכח בחיי, יוצא לי לא פעם להיתקל בתגובות או שאלות לגבי אפשרות הבחירה שלנו. האם באמת ניתן לבחור או שבחרו כבר עבורנו? ואם ניתן לבחור, איך אפשר בכלל לחשוב על טוב במצבי קיצון או במצבים פחות נעימים? התשובה שלי היא שבכל נקודה בחיים בה אנו נמצאים, ישנה אפשרות לבחור בטוב. גם כשנדמה שהכל חשוך, ברגע שנבחר להסיט את מבטנו – נגלה נקודה מוארת. אם אנחנו במקום חשוך במיוחד, זה בסדר לתת לעיניים להסתגל לעלטה. יתכן מאוד שבתוכה נמצא את דרכנו אל האור. הבחירה מלווה את חיינו, מהרגע בו אנו פוקחים עיניים. מה שמרכיב את הבחירות שאנו עושים, הן… קרא עוד

מאז שאני זוכרת את עצמי, אמרו עלי שאני 'ילדה טובה'. עוד לפני שהבנתי מה זה בדיוק אומר, הרגשתי נעים כשאמרו עלי את זה. התחושה הנעימה בבטן כששמעתי 'ילדה טובה' הייתה ממכרת, לכן עשיתי כל שביכולתי כדי לזכות שוב ושוב בכינוי הזה. זה יכול היה להיות נחמד, אילולא השותף הפחות חביב שידוע בכינוי – 'ילדה רעה'. העיסוק בטוב ורע מלווה אותי מאז שנות ילדותי המוקדמות. זכור לי שבגן חובה, הצקתי לאחד הילדים – זה היה באמצע השנה, כבר הכירו ותייגו אותי כ'ילדה טובה' ואותו כשובב או רע. זה הרגע לעצור ולהתנצל בפני הילד ההוא, כיוון שבכוונה בחרתי להציק לו, רציתי לראות מה תהיה התוצאה: האם יעלו עלי ויעירו לי, כמו שמגיע… קרא עוד