מאז שאני זוכרת את עצמי, אמרו עלי שאני ‘ילדה טובה’. עוד לפני שהבנתי מה זה בדיוק אומר, הרגשתי נעים כשאמרו עלי את זה. התחושה הנעימה בבטן כששמעתי ‘ילדה טובה’ הייתה ממכרת, לכן עשיתי כל שביכולתי כדי לזכות שוב ושוב בכינוי הזה. זה יכול היה להיות נחמד, אילולא השותף הפחות חביב שידוע בכינוי – ‘ילדה רעה’. העיסוק בטוב ורע מלווה אותי מאז שנות ילדותי המוקדמות. זכור לי שבגן חובה, הצקתי לאחד הילדים – זה היה באמצע השנה, כבר הכירו ותייגו אותי כ’ילדה טובה’ ואותו כשובב או רע. זה הרגע לעצור ולהתנצל בפני הילד ההוא, כיוון שבכוונה בחרתי להציק לו, רציתי לראות מה תהיה התוצאה: האם יעלו עלי ויעירו לי, כמו שמגיע… קרא עוד