האמת תוססת בתוכנו, כי היא רוצה לצאת החוצה. אם לא תסייעו לה בכך שתהיו מחוברים לעצמכם, היא תתפרץ וזה עלול להיות לא נעים. איך בכל זאת אפשר לראות את הטוב שקיים בהצפה הרגשית שאתם חווים? על זה אני מדברת בוידאו. לא לשכוח לסמן את הפעמון כדי לקבל תכנים חדשים ולשתף עם אנשים שהידע יכול לחזק ולסייע להם.
Continue Reading
כשאנחנו נדרשים לסלוח, מלמדים אותנו להמשיך הלאה – להתקדם בחיים. יש בכך חכמה מאוד גדולה, יחד עם זאת חסרים מעט פרטים שיעזרו לנו לרצות לסלוח. למה שאדם ירצה לשחרר דבר נורא שקרה לו? למה בכלל צריך לסלוח? בשיעור הזה אני מלמדת על המשמעות העמוקה והאמיתית של סליחה, על מה היא מביאה לחיים של האדם שבוחר לסלוח. אני מביאה דוגמאות, מפרטת על פגיעה מאדם ממנו התנתקתם לעומת פגיעה מאדם קרוב ממנו קשה יותר להתנתק. ובסוף השיעור מלמדת שתי שיטות לתרגל סליחה.
Continue Reading
האדם שיגיע אתכם לכל מקום וילווה אתכם תמיד, הוא אתם. אבל עד כמה אתם
מכירים את עצמכם לעומק? יודעים בדיוק מה אתם מרגישים וחווים? איך דברים
שקרו בעבר או לאורך היום השפיעו עליכם?
תרגול שישים ימים של היכרות פנימית נועד כדי לסייע לכם לסגל לעצמכם הרגל לחיים, לשוחח
אתכם. שיח מאפשר לנו להבין טוב יותר, וגם לעבד חוויות בין שהן מהעבר ובין שהן טריות בצורה מיטיבה. מחקרים מצאו שהרגל נרכש ומוטמע לאחר התמדה של שישים ימים, זה המינימום הנדרש. אך שישים ימים לכתיבה חופשית יכולים להוות אתגר לא פשוט. לכן בניתי את התרגול הזה משאלות ונושאים מגוונים לכתוב עליהם. בכל יום תמצאו נושא חדש, שאלה חדשה שתעורר את החשיבה שלכם ותסייע לכם להכיר ולהבין את עצמכם טוב יותר.
עלות 188 ש"ח
Continue Reading
שנים חלמתי לגור בחו"ל, שנים! מהרגע שרגלי דרכו על אדמת אוסטרליה ואז בניו זילנד, הנפש שלי הבינה – אפשר לחיות בשקט. בישראל אני מרגישה דרוכה תמיד, לא מצליחה לדעת בוודאות אם אלך לישון בסוף היום במיטה שלי, או שאסיים את מסע חיי. ה"שיעמום" של חיים שגרתיים, בהם לא עוסקים בחדשות ב – מי מת כל הזמן, קרצו לי. אבל אז חזרתי לישראל, כי שם הלב שלי והמשפחה. הבטחתי לעצמי שאני לא אחיה בארץ, אני לא אגדל ילדים במדינה כזאת לא יציבה ומלאת סכנות. כשהכרתי את רועי הבנתי מהר מאוד שהוא האחד ושהוא לא יעזוב לעולם את הארץ. כך יצאתי למסע עם עצמי, שארך יותר מעשור, להתחבר מחדש אל הארץ שלי… קרא עוד
Continue Reading
מהארץ יצאתי מתוך הבנה – אנחנו הולכים למצוא בית במקום אחר. היעד היה בולגריה, כי יש שם חברים שהסכימו לארח אותנו. בדיעבד זה לא התאים, וככה מצאנו את עצמנו שלושה מבוגרים פלוס שלושה ילדים והמון המון מזוודות – נודדים. אל גואה הגעתי מלאת חששות, אבל הלכתי בעקבות קול ברור שהתווה לי את הדרך – לכי לשם, זה המקום! גואה באמת סיפקה לנו יציבות לשלושה חודשים, אפשרה לכל הטראומה לצוף ולהתנקות, שם אפשרתי לעצמי להתנפץ לרסיסים מתוך רצון להיבנות מחדש. כאבי בטן, גב תפוס, דמעות קבוע בעיניים ובגרון, כאוס בבית עם הילדים, (ביחס למה שאני רגילה) והמון עבודה פנימית ואפשור פשוט להרגיש מה שמתדפק לי על הדלת. בגואה הכרנו אנשים מקסימים,… קרא עוד
Continue Reading
לפוקרה שבנפאל הגענו אחרי נסיעה מעייפת של שמונה שעות, כשאחת הילדות סבלה מסחרחורות ובחילות רציניות בדרך. מהלחץ לא נרדמתי לילה לפני הנסיעה וחיכיתי להגיע לדירה שסגרנו מראש, לישון כמו שצריך. המציאות הייתה אחרת לגמרי… הגענו לבית קפוא, לא נקי, חלונות לא נסגרים, הכל הרגיש מגעיל ולקינוח היו גם נמלים מתות על השיש במטבח. טו מייק א לונג סטורי שורט – כולנו העדפנו לישון בלילה על השטיח, מאשר על המיטות הלא נקיות. את היום הבא בילינו בחיפושי דירה אחרת. מצאנו לשמחתי בזכות ישראלית נחמדה שעזרה לנו וגרה גם עם המשפחה שלה בבניין. בעל הדירה ואשתו הם נפאליים דוברי עברית, שחיו בישראל במשך הרבה שנים, זה מוסיף לחוויה הנעימה שיש מי שמבין… קרא עוד
Continue Reading
אני נופלת. כמו אליס במאורת הארנב, שמעדה ונפלה מטה מטה מי יודע כמה מטרים, צונחת עוד ועוד, לפעמים נאחזת בענף קטן וחושבת שזהו, עד שהוא נשבר ואני ממשיכה ליפול. להתמסר מקבל משמעות חדשה, כי מתי דמיינתי לי שאצטרך להתמסר לנפילה?! שאלות כמו 'מתי זה כבר יגמר?', או 'אולי תרימי את עצמך כבר?!' מתחלפות בכל מיני צבעים פנימיים. בנפילה אני פוגשת כל מיני פנים של עצמי, פתאום אני מגלה מתי נוצר הקול הכועס שרודה בי חיים שלמים – אותו הקול שהייתי בטוחה ששחררתי בשנים של עבודה פנימית, חזר פתאום. בזמני מצוקה האוטומט עלול לחזור, אני משננת לעצמי כדי לחזק אותי, ואולי כדי להיזכר לרגע. ילדה רגישה, מסתובבת בעולם ומרגישה חוסר מסוגלות… קרא עוד
Continue Reading