מקומו של הזיכרון בתת מודע

“אדם צובר זיכרונות כמו נמלים”, כתבה יונה וולך האגדית והשוותה את האדם לנמלים העמלות בחודשי הקיץ. ההבדל הוא שהנמלים משירה של וולך מכלות את רכושן ואילו את בני האדם הזיכרונות יכולים לכלות, אם לא ישימו לכך את לבם.

בני האדם עמלים, מבלי לדעת עד כמה, על צבירת זיכרונות מידי יום ביומו. חלקם מזכירים לנו חוויות מרגשות או מהנות שהיו לנו. זיכרונות מסוימים מחברים אותנו אל המשפחה, אל החברים ואפילו אל עצמנו. יש זיכרונות רחוקים, שמועברים מדור לדור ומחברים אותנו למורשת שלנו ואל העם שלנו. חלק מהזיכרונות מגנים עלינו, מזהירים אותנו ושומרים עלינו. ויש גם זיכרונות שלא שמנו לב שצברנו, כאלה שאפילו לא ממש שייכים לנו (הסבר בהמשך). דרך הזיכרונות, אנחנו חווים את הרגשות שלנו, חשים את העולם שסביבנו ואת עצמנו בתוכו. אם למשל הנשיקה הראשונה שלנו הייתה בים, הרגש שיתקשר לנו לים יהיה אהבה. זיכרון מהתנהגות מסוימת שלא נעמה לנו, יכול להתחבר לרגש כמו כעס, עצב או בושה. אם למשל, בתור ילדים, עמדנו בתחנת אוטובוס ואחד הילדים דחף אותנו או הכה אותנו יתכן מאוד שנשכח את המאורע. אבל תת המודע שלנו יזכור ויקשר את תחנת האוטובוס או חלק מהתפאורה של אותו היום (אם למשל ירד גשם) לרגשות של כעס או בושה. בתור מבוגרים אנחנו עלולים לחוש סלידה מנסיעה באוטובוסים בימים גשומים או באופן כללי. אם בכל זאת ניסע באוטובוס, יתכן מאוד שיציף אותנו כעס או עצב מבלי שנבין מדוע.
המדע מדבר על ההשפעה שיש לרגשות על הבריאות הנפשית והפיזית שלנו. רגשות כמו כעס, טינה ובושה יתרמו להתפתחותן של מחלות שונות בגופנו. טינה למשל מתיישבת אצלנו בגוף, נצברת וגדלה עד שהדרך היחידה של הגוף להתמודד – היא לחלות. לרוב זה יהיה סרטן, אבל לא רק. לכן, ככל שנתמיד לשחרר את עצמנו מהרגשות השליליים, נרגיש קלים יותר, משוחררים יותר ונהיה בריאים.

כשמדברים על זיכרונות ששייכים לנו, קל יחסית להבין את מקורם. אולם, יש זיכרונות שאספנו מאנשים אחרים. הכוונה היא לדברים ששמענו מ- הורים, מורים, אפילו זרים. הערות כמו “אתה לא תצליח במתמטיקה”, ברור שיחרטו בתוכנו וישפיעו. אך מה עם הערות סביבתיות כמו: “ילד שבוכה הרבה, הוא ילד קשה” או “הצלחה נמדדת ברכוש” – סביר להניח, שלא נזכור או נשים לב שהאמונות האלו דבקו בנו, אך בהחלט נתנהל לפיהן. כשהייתי בכיתה ו’ המחנכת הודיעה להורים שלי באופן חגיגי שאני ילדה עצלנית, שלעולם לא אדע אנגלית, שלא אגיע לחטיבת הביניים ואין מה לדבר בכלל על השכלה גבוהה. נניח לרגע בצד את הביקורת על המילים שאמרה, הדברים האלו השפיעו עלי. ידעתי שהיא טועה כי אנגלית למדתי לבד והייתי טובה בזה. הבנתי שהיה לי רע בקרבתה (יתכן ששמתם לב, שלא הייתי אהובה עליה במיוחד) וזה מה שגרם לי להיות שקטה בכיתה, להילחץ במבחנים ולהיכשל או לחפש תירוצים לא להישאר בחברתה בכיתה. לאורך השנים הרהרתי מידי פעם במילים האלו, לקחתי אותן למקום שביטא את הדחף להצליח, להוכיח לעצמי שאני מסוגלת לעשות מה שאני חולמת ורוצה – לא משנה מה אחרים חושבים או אומרים. זה נהדר, אבל אם הייתי משוחררת מהמעמסה של המילים הללו ומהאמונות שהן הולידו אצלי, סביר להניח שהייתי מגיעה לאותה הנקודה – רק מחוזקת ורגועה יותר, בטוחה בעצמי יותר. המילים שלה, האמונות שהיו לה עלי, לגבי, השפיעו עלי מאוד. יותר ממה שרציתי להודות אי פעם… עד כדי כך שברגע שקיבלתי את התואר הראשון, התיישבתי לכתוב פוסט על המחנכת הזאת ועל התחזית העגומה שלה, שלא ממש התגשמה. האמת היא, שעד כדי כך, שהפכתי למורה בעצמי, כדי שאוכל ללמד ילדים לתת אמון בעצמם (אבל זה כבר נושא למאמר אחר).

דבר דומה קורה עם חוויה שאדם בסביבתנו הושפע ממנה וגם עלינו היא השפיעה,מספיק כדי שנצרף אותה לאוסף הזיכרונות שלנו. להלן דוגמה שתבהיר על מה אני מדברת:
בעיר קטנה גר לו מנחם, שהיה עשיר. יום אחד הוא ירד מנכסיו בעקבות חובות גדולים שלא הצליח להחזיר. מנחם התגורר בשכונה שבה כולם מכירים את כולם, הסיפור על איך הפסיד את כל כספו דובר רבות בקרב התושבים. דני, התגורר בשכנות למנחם, הוא היה ילד כשזה קרה – בערך בן תשע. דני ראה כמה צער גרם אובדן הרכוש למנחם ולבני משפחתו. הוא נבהל מעט מעוצמת החוויה, יום אחד יש כסף וביום שאחרי הכל נעלם ואדם יורד מנכסיו והופך לשיחת העיר. בתור ילד, הוא לא ממש הבין את השלבים שהיו בדרך. מבחינתו יום אחד הכל היה רגיל וביום שאחרי, השמיים נפלו. כך קרה שדני גדל אמנם, כל חייו, בבית אמיד ויציב, אך הוא מונע מהפחד לאבד יום אחד את רכושו. הפחד הזה מורכב מאמונות מסוימות שקשורות ברכוש, למשל: אם אתנהג בצורה מסוימת או אצבור רכוש בסך מסוים, ארד מנכסי. האמונה הזאת שוכנת בתת המודע, שמטרתו לשמור על דני שלא יהפוך לעני. הפחד מעוני יהיה זה שינהל אותו בחייו, בין שיהיה מודע לכך ובין שלא. אתם עלולים לחשוב, שאדם שחושש מעוני, יביא את עצמו להיות עשיר או לכל הפחות אמיד. גם אם זה נכון, הרכוש יושג בעמל וקושי, האם לא עדיף שנשאף להשיג דברים בקלות בחיינו? בנוסף, מחשבה יוצרת מציאות ולכן דני עלול למצוא את עצמו מאבד חלק, או את כל רכושו. זאת כשלעצמה סיבה טובה לטפל באמונות הקשורות בכסף וברכוש, בטיפול מעמיק.

בדקו את עצמכם:

אילו זיכרונות מלווים אתכם בחייכם?
אילו עכבות אתם מרגישים?
נסו לשבת עם דף ועט ולהיזכר – מתי החוויות האלו קרו, מה הרגשתם, האם המילים ששמעתם שייכות לכם או לאדם אחר.
שחררו את הזיכרונות ואת האמונות שאינן מועילות לכם.

שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.