חבר דמיוני הוא דמות שרק אני יכולה לראות או לשמוע, אשר מלווה אותי לאורך היום או כשאני קוראת לו. לעתים יופיע בזמנים שפחות מתאים לי שהוא יהיה נוכח בהם. החבר יכול להופיע כצופה מהצד, או לקחת חלק פעיל. השיח איתו יכול להתנהל בצורה של שאילת שאלות ומתן תשובות, בשיחה קולחת, בהדרכה שמכוונת אותי איך לפעול ומה עלי לעשות. חבר דמיוני מופיע בילדות, לרוב בגילאי שלוש, ארבע ונשאר לפעמים גם מספר שנים. החבר הדמיוני יכול להופיע בצורת אדם, בצורת חיה, בצורת יצור מהאגדות ולעתים גם בצורה מופשטת שהילד לא ידע לתאר.
גילוי נאות – מעולם לא היה לי חבר דמיוני. היה לי דובי שאהבתי והייתי מספרת לו על חיי ומה עבר עלי בכל יום. הוא בהחלט הכיל יישות ששמרה עלי והדריכה אותי, אבל זה לא עונה להגדרת החבר הדמיוני.
מה החבר הזה עושה?
לרוב, החבר הדמיוני מארח חברה לילד ברגעים בהם הוא לבד. לפעמים הוא מלווה אותו לאורך כל היום. בין הילד לחבר הדמיוני יש אינטראקציה ויחסים קרובים, בני המשפחה ולעתים גם החברים, מודעים לקיומו של החבר הדמיוני. אם הוא נמצא וגדל בחברה מספיק פתוחה, הילד ישלב את החבר הדמיוני שלו במשחק עם חבריו הממשיים. יש ילדים שמבקשים להוסיף כיסא וכלי אוכל לחבר הדמיוני שלהם, לוקחים אותו איתם לכל מקום ולעתים הם מבקשים שגם ימזגו לו אוכל.
עולם הפסיכולוגיה מייחס לחברים דמיוניים נוכחות כמו של חפץ מעבר, ומסביר שהילד מעביר תכונות שאינו מסוגל להכיל על עצמו – לחבר הדמיוני. מבחינת עולם הטיפול הרוחני והידע שהועבר אלי בתקשורים, מדובר בתקשור עם יישות.
מדוע החבר הדמיוני מגיע?
יש ילדים שימשכו אליהם יישויות מתוך תחושת בדידות, נוכחות החבר הדמיוני מסייעת להם להתמודד עם החשש להיות לבד. הכוונה היא גם למקרים בהם הילד משחק בחדרו וההורים בסלון הבית. לבד, זאת תחושה שאינה תלויה בהכרח במרחק שמודדים בקילומטרים. ילדים אחרים ימשכו אליהם יישויות, כדי שיאמרו להם מה לעשות, ידריכו אותם או יחליטו עבורם. לילד כזה נוח שידריכו אותו ויתנו לו הוראות איך לפעול ואיך להתנהג, הוא יתייעץ עם החבר הדמיוני ויעשה כדבריו. יש מקרים בהם מופיעה היישות כדי לשמור ולהגן על הילד. מדובר באחד המלאכים המלווים של הילד, המסייע לו להתמודד עם שינויים או חוויות בחייו. לפעמים ילדים ימשכו יישויות מתוך רגישות וחוסר יכולת לשמור על המרחב שלהם, מה שנקרא גם הילה . לעתים מדובר בהסכמים מגלגולים קודמים – בין הנשמות, או בין הנשמה לעצמה. לא חסרות סיבות להופעת חבר דמיוני, לכן חשוב מאוד לבחון כל מקרה לגופו ובמידת הצורך להיעזר באיש מקצוע.
איך כדאי להתייחס?
להאמין לילד – זאת תמיד הנחת היסוד. אם הילד מספר שראה מישהו או משהו, הוא יודע מה הוא ראה. האמונה הזאת פותחת ערוץ תקשורת ביניכם לבין הילד, הקטנה או התעלמות ירחיקו את הילד מכם. חשוב להיות מעודכנים, עד כמה שניתן, ביחסים בין הילד לחבר הדמיוני שלו. זאת הדרך של ההורים לדעת מהו טיב היחסים בין הילד לבין החבר הדמיוני – האם הוא חבר שמעודד ומחזק את הילד? האם הוא מצחיק אותו? אולי הוא מעודד אותו לעשות דברים שאינם הולמים? האם החבר מלמד את הילד לעשות דברים שלא עשה בעבר?
חשוב לחיות בפתיחות מקסימלית ולחזק את הילד, במידה ועולה צורך בכך. הקשר עם בני המשפחה מהותי וחשוב, איתם הילד חווה את החיים האלה. חיזוקים והכוונה ממלאכים ששומרים עליו, הם דבר נפלא – אך חשוב לחבר אותו למקום בו הוא נמצא כעת. חבר דמיוני אמור לשחרר את הילד בשלב מסוים. אם מדובר במלאך שומר, הוא ילווה במשך תקופה ויעזוב. אם מדובר ביישות פחות חיובית, יתכן מאוד שהילד יצטרך סיוע לשחרר אותה. אפשר לבקש ניקוי אנרגטי, אך לא בטוח שהוא יצליח מאחר והילד מעוניין בקשר עם היישות ויחזיר אותה אליו. לכן, עזרה והכוונה מההורים חשובה גם היא.
כדאי להבין שהצבת גבולות, אינה מנוגדת לעובדה שאתם מאמינים לילד. כל משפחה תחליט על הגבולות אותם היא מציבה בהקשר של החבר הדמיוני. האם לארח אותו לארוחות, או לסרב. האם לתת לו מקום ונוכחות בחיי המשפחה, ובכך להקשיב לדבריו או להתחשב בבקשותיו, או שהוא נשאר של הילד בלבד.
איך נסייע לילד להיפרד?
אחד המקומות בהם הפתיחות והאמון בין ההורים לילד תורמים, היא לקראת הפרידה מהחבר הדמיוני. כשעולה תחושה שהילד אינו נתרם מן הקשר יותר, תפקיד ההורים הוא לסייע לו להבין את זה. אפשר לברר מהם המקומות בהם הילד נעזר יותר בחבר הדמיוני, להעניק לו כלים להתמודדות עם קשיים שנמצאים בחייו. ככל שיאמין בעצמו וירגיש שהוא מסוגל להתמודד לבד, כך יסכים לשחרר את החבר הדמיוני.
הרצון של הילד לשחרר את היישות, חשוב מאוד במקרה הזה. מאחר ונוצר קשר מסוים בין השניים, ידרש יותר מניקוי כדי להיפרד מהיישות. בעל מקצוע יכול בהחלט לנקות את המרחב ולצוות על עזיבת היישות – אך, כאמור, הילד יכול לזמן אותה שוב ושוב. לכן, ישנה חשיבות רבה לגיוס הילד בתהליך הפרידה מן החבר. אפשר להחליט על תקופה במהלכה מכינים את הילד לפרידה, להכין לוח שבו מסמנים את הימים שיחלפו עד מסיבת הפרידה. אפשרות נוספת היא להכין מעין אלבום משותף שבו תכתבו עבור הילד חוויות משותפות לו ולחבר הדמיוני, הוא יכול לצייר ולקשט אותו. כל הורה ידע לסייע לילד שלו, אם רק יהיה מספיק קשוב אליו.
גם כאשר מדובר ביישות שמבחינתנו היא שלילית, הילד אינו עשוי לחשוב כמונו. מבחינתו הקשר עם החבר הדמיוני עונה על צורך מסוים. לכן, יש להימנע מלשפוט את הילד או לספר דברים שליליים על החבר – כדי לא להרחיק אותו מאיתנו. ההיגיון שלנו אינו עולה תמיד בקנה אחד עם היגיון של ילדים. חשוב לנסות להיכנס לנעליים שלהם ולראות את העולם מנקודת מבטם.
בתקופה שלאחר הפרידה, חשוב להיות רגישים יותר לילד. ערניים לסימנים שהוא משדר – האם קשה לו? מותר ואף חשוב לשוחח על הקושי ולשקף אותו. לפי גיל הילד והתחושה שלכם, כהורים שלו, בדקו האם נכון למנות את החסרונות שהתגלו כתוצאה מהחברות הזאת. אפשר להסביר במילים שהילד יבין, שיתכן ועכשיו מעט קשה אבל בהמשך זה ישתפר. אני ממליצה לשקף ולאחר מכן להתרכז בחיים ובדברים טובים שקרו במשך היום, כדי לנתק את התלות בחברות שהילד "איבד". כשאנחנו מונים ולומדים לראות את הדברים הטובים שקרו לנו, המיקוד הופך להיות במה שקורה כאן ועכשיו.
אם אתם מרגישים קושי בהתמודדות עם חבר דמיוני, מעוניינים בהדרכה או ניתוק אנרגטי מוזמנים לפנות אלי.