
אני אוהב לישון עד מאוחר
אני עצלנית
אני לא יודעת לבשל/לצייר
אני לא טוב במתמטיקה
מהם הדברים שנדמה לנו, שאנו יודעים על עצמנו? מתי במהלך הדרך אספנו אותם? האם זאת האמת לאמיתה?
כשאני מצהירה שאני טובה עם ילדים, משהו במוח קולט את הנתונים וגורם להם להתקיים. כל חוויה שקשורה בילדים, תהיה מלווה בתחושת שמחה, ביטחון, הערכה עצמית גבוהה יותר. לעומת זאת, כשאני מצהירה שאני לא טובה במתמטיקה – בכל פעם שאצטרך לחשב או לפתור תרגילים, האותות שיועברו במוח יהיו של מצוקה, מחנק, חוסר ביטחון וחרדה.
המוח זוכר חוויות ועושה את ההקשרים בין החוויה לרגש שהתבטא, ברגע הראשון של אותה החוויה. זה קורה במהירות של אלפית שנייה, מבלי שנהיה מודעים לכך. אם למשל, בפעם הראשונה שהייתי בים, שמחתי והבילוי עבר בהנאה – לים תהיה אצלי קונוטציה טובה. אולם, אם לא נהניתי ונבהלתי מהמים – זאת החוויה שתישאר איתי ובכל פעם שאחשוב על הים, אתמלא בחרדה או תחושת מחנק.
ניתן לשנות את ההקשרים שהמוח עושה, על ידי עבודה ועל ידי מודעות. כשאני יודעת שמחשבה על ים, גורמת לי לתחושת מחנק ומועקה – קל לי יותר לדבר עם עצמי, להסביר למוח שאין כל סיבה לחוש ככה. שלמדתי לשחות מאז אותו הבילוי, שאני יודעת כבר שהמים מלוחים ולכן אשמור שלא יכנסו לי מים לתוך העיניים. כדי להתגבר על הפחד, אני יכולה לדמיין את עצמי בבילוי בים. לחלופין אוכל ללכת לים ובכל פעם לעשות צעד נוסף לקראת כניסה למים. אם אתמיד ואלמד לסמוך על עצמי, בסוף אצליח להיכנס למים וליהנות מבילוי בים.
הכל פתוח
אני יודעת שלא תמיד קל להאמין, אך הכל ניתן לשינוי. קל יותר להיכנע לפחדים ולהאשים אחרים (כולל את היקום) במצבנו. העניין הוא, שאף אחד אינו אשם מלבדנו. רק כשאנחנו מוכנים לקבל את הידיעה הזאת ולעכל אותה – נוכל להתקדם ולשנות מה שמפריע או מעכב אותנו. כשאני אוחזת באמונה שמישהו חיצוני משפיע על חיי, אני מתנערת מאחריות. אף אחד לא יכול להשפיע עלי, אלא אם נתתי לו פתח. היקום אינו נגד בני האדם, הוא פשוט יקום. מה שאני מזמנת לחיי, אלו הדברים שאקבל.
יש אנשים שבמשך שנים רבות עוברים טיפולים, מתנסים בשיטות שונות ומגוונות – הכל נהדר ומבורך, אך לא בהכרח יוביל לתוצאה הרצויה. רק ברגע שאדם מבין ומקבל את העובדה שהחיים שלו בשליטתו המלאה, השינוי מתקיים. אני מודעת לכך שלא קל לקבל את העובדה שאני האחראי הבלעדי על הטוב והשלילי בחיי. כשהאסימון הזה נפל אצלי (בכמה מקרים במהלך חיי), חוויתי ימים לא פשוטים – בכיתי, הסתובבתי המומה, ניסיתי לתלות את האשמה בגורם אחר, ללא הצלחה. רק ברגע שסיימתי לבכות, להיות המומה ופגועה מעצמי, הצלחתי לצאת מהביצה בה הייתי שרויה. בנקודה בה מיציתי את הבכי, התחלתי להביט אל האופק וחיפשתי את הנקודה בה אני רוצה להיות. זה היה הרגע בו התחילו השינויים האמתיים והמורגשים בחיי.
חישוב מחדש
חלק מאוד חשוב מהשינוי, הוא לברר מה אני חושבת על עצמי. לאחר מכן להגדיר מחדש – מה אני רוצה לחשוב על עצמי? לפני שהבת השנייה שלי נולדה, מאוד חששתי שיהיה לי קשה לגדל תינוקת ופעוטה בחינוך ביתי. הסתובבתי מודאגת במשך ימים, מעסיקה את ראשי בשאלות כמו איך אסתדר? מה יהיה אם…? איך אצליח? איך אגיב אם שתיהן ירצו אותי? נכנסתי לזה כל כך, שהתחלתי להרגיש קשיים בנשימה בכל פעם שנזכרתי שאני עומדת ללדת, (וזה קרה לא מעט פעמים, הרי הייתי בהריון). יום אחד, מבין ענני הדאגות, נזכרתי במשהו חשוב – אני היחידה שמחליטה איך יהיה לי. אני היחידה שיכולה לקבוע אם יהיה לי קל או קשה. בדקתי עם עצמי, מה אני חושבת על האמא שאני? (במטרה להבין למה אני חושבת שיהיה לי קשה). הגעתי למסקנה שאני אמא שמקדישה את מלוא תשומת הלב לבת שלה, לכן אני חוששת שברגע שיהיו לי שתי בנות – אפספס אחת מהן.
כדי להרגיע את עצמי, כתבתי על דף את מספר הפעמים (אותן זכרתי), בהן טיפלתי בשני דברים במקביל. ראשית, רציתי להוכיח לעצמי שאני מסוגלת לחלק את הקשב שלי. לאחר מכן, הזכרתי לעצמי שאי אפשר להתכונן למשהו מראש. גם בעת אסונות, אין לדעת איך אגיב ולכן אינני מעסיקה את עצמי במחשבות האלו. המסקנה אליה הגעתי הייתה, שהולך להיות לי קל עם הבנות שלי. בכל פעם שהתגנבה לתוכי מחשבה על כמה קשה לי, מיד הזכרתי לעצמי שקל לי עם הבנות שלי. זה עבד, ממשיך לעבוד ואני בטוחה שימשיך כך לעד. כשאני מלמדת את עצמי שקל לי, אני מקבלת פרספקטיבה מעט אחרת על החוויות איתן. יש רגעים בהם אני תוהה איך לנהוג, ישנם אתגרים – אך כשנקודת המוצא היא שקל, אני מצליחה לראות את הפתרונות באופק. כשנקודת המוצא היא שקשה, הכל מרגיש בלתי אפשרי.
הבחירה לסמוך על עצמכם ולגלות בכל יום מחדש את האיכויות והכוחות הטמונים בכם, תלמד אתכם לראות את עצמכם באור חדש. במקום למנות בפניכם את כל הדברים שאתם לא, תגלו את כל מה שאתם כן. אתם לא צריכים להצטיין בכל, אבל אתם מסוגלים ללמוד ולהשתפר בכל מה שתרצו. הגדירו את עצמכם בכל יום ובכל תקופה מחדש, הישארו קשובים לקול הפנימי שלכם, תעזו לנסות כל מה שעולה על רוחכם, זאת הדרך לחיות בחופש מוחלט.