נושא הבחירה מלווה אותי בחיים האלה, בכל מיני מעגלים. מאחר וזהו נושא שנוכח בחיי, יוצא לי לא פעם להיתקל בתגובות או שאלות לגבי אפשרות הבחירה שלנו. האם באמת ניתן לבחור או שבחרו כבר עבורנו? ואם ניתן לבחור, איך אפשר בכלל לחשוב על טוב במצבי קיצון או במצבים פחות נעימים?
התשובה שלי היא שבכל נקודה בחיים בה אנו נמצאים, ישנה אפשרות לבחור בטוב. גם כשנדמה שהכל חשוך, ברגע שנבחר להסיט את מבטנו – נגלה נקודה מוארת. אם אנחנו במקום חשוך במיוחד, זה בסדר לתת לעיניים להסתגל לעלטה. יתכן מאוד שבתוכה נמצא את דרכנו אל האור. הבחירה מלווה את חיינו, מהרגע בו אנו פוקחים עיניים. מה שמרכיב את הבחירות שאנו עושים, הן האמונות שלנו.
כפי שאני רואה זאת, בעולם שלנו ובמיוחד בארץ, קיימת תשומת לב מרובה ל"התקרבנות" (מהמילה קורבן). דוגמה טובה לכך, היא הבחירה במתמודדים עם סיפורי חיים 'מורכבים' לתכניות הריאליטי השונות. החיפוש התמידי אחר הגיבור, מטשטש אמת אחת, פשוטה למדי – כל אחד מאיתנו יכול לבחור לצמוח מכל חוויה שהוא עובר בחיים. אני אומרת את זה באחריות גמורה ובתור מי שעברה בחייה המון דברים לא נעימים ובעיקר כמי שבילדותה נפגעה מינית.
בתור ילדה הבנתי בערך בגיל שתיים עשרה, שמשהו לא תקין קורה בחיי. אם עד אז הצלחתי להדחיק, ברגע אחד מכונן המצב השתנה. אני זוכרת שעשיתי עם עצמי המון שיחות והתלבטתי מה עלי לעשות. מתוך הבנה גמורה שברגע שאחשוף את הסיפור הזה, חיי ישתנו ואיתם חיי המשפחה שהכרתי עד כה – החלטתי עם עצמי לבדוק שאני לא מדמיינת. במשך כשנה המשכתי להיפגש עם התוקף שלי (שהיה בן משפחה), וידאתי שאני אכן צודקת והחלטתי שאין סיכוי להמשיך כך יותר. אני בוחרת לקצר ולקפוץ קדימה על ציר הזמן, שיתפתי את ההורים ואכן, חיי המשפחה והחיים האישיים שלי השתנו לבלי היכר. לאורך השנים ליוו אותי המון שאלות כמו 'למה דווקא אני?', היו רגעי יאוש נוראיים, בהם הרגשתי כמי ששדדו ובזזו את חייה. היה רגע ששקלתי לשים קץ לחיי. ובתוך כל הכאב והטירוף הזה, תמיד צצו שאלות נוספות כמו – "איך יתכן שזה כל מה שמחכה לי כאן?", "האם יתכן שהגעתי לעולם הזה רק על מנת לסבול?" ועוד ועוד שאלות שכיוונו אותי עמוק פנימה, לתוכי, לתוך הנפש.
היכולת לבחור לחפש את הטוב שמחכה לי, ולאחר מכן את הטוב שיצא לי מהמקרה והטוב שקיים בתוכי – עזרו לי לשרוד. אתם בטח קוראים וחושבים עכשיו שיש בי משהו מיוחד, האמת היא שמלבד שמירה טובה, אני לא בטוחה כלל שיש בי משהו נדיר. לא היה קל עבורי להתמקד בטוב, הרגשתי במשך שנים שאני צועדת על פי תהום שחורה, שרק הולכת ומתרחבת – מאיימת לבלוע אותי לתוכה. העבודה שעשיתי עם עצמי הייתה ארוכה, בכל בוקר ובכל פעם שמחשבה שלילית התגנבה אלי, המרתי אותה באחת טובה. היו עוד המון תרגילים שעשיתי עם עצמי. כמובן שאם היו לי הכלים שיש לי היום, הטיפול שלי בעצמי היה, כנראה, קצר יותר. יחד עם זאת אני יודעת שעברתי בדיוק את המסע המדוייק עבורי.
הבחירה בטוב, בצמיחה ממקומות נמוכים היא אולי לא הקלה ביותר, אבל היא זאת שתשא אתכם מעלה. הבחירה לראות בתוככם את הכוח ולחפש את כל האמונות שעלולות להגביל אתכם בדרך ליעד עליו אתם חולמים (בין אם זה לחיות בשלווה ובין אם זה לנהוג על פורשה), היא זאת שתשא אתכם אל על ותשחרר אתכם מכל מה שמיותר ומכביד.
גם במקום האפל ביותר, יש נקודת בחירה.
מזמינה אתכם להיעזר במאמר שכתבתי על אמונות בתת מודע, כדי לאתר את האמונות המגבילות שלכם.
I don't even understand how I stopped up right here, but I thought this post was good.
I don't recognise who you are but certainly you're going to a well-known blogger should you aren't already.
Cheers!