בין אגואיזם לנרקיסיזם

אגואיסט – אדם הפועל למען עצמו מבלי להתחשב באחרים.

נרקיסיסט – הפרעה נפשית או תופעה תרבותית המתארת אהבה עצמית מופרזת, או עיסוק יתר בעצמי. 

(הגדרות מתוך מילוג)

שתי המילים האלו, מצד אחד כל כך שונות ומצד שני יש בהן דמיון מסוים. בחוויה האישית שלי, מדובר בעלבונות. קרה בעבר שקראו לי אגואיסטית ונפגעתי עד עמקי נשמתי, איך יתכן שמישהו חושב עלי ככה?! בתור ילדה נזהרתי מאוד שלא להחשב כמי שאוהבת את עצמה. אדם כזה, חשבתי, לא יכול למצוא בתוכו מקום לאהבת האחר, הסביבה ולכן הרגשתי שעלי להתרחק ככל האפשר מן האגואיסטיות.

העניין הוא, שיחסי הציבור של המילה אגואיסט  הם בעייתיים. גם ההגדרה, בעיני, אינה מעידה כלל על האמת. במהלך החודשים האחרונים התחלתי להגות במשמעות המילה 'אגואיסט' וככל שהעמקתי וביררתי עם אחרים ועם עצמי הגעתי למסקנה די מעודדת – אדם אגואיסט הוא בסך הכל אדם המחובר לעצמו, אחד שיודע להקשיב לרחשי ליבו ולגופו, שיודע מה נכון לו בדיוק באותו הרגע ומה פחות ולבחור במה שמדוייק  עבורו. אדם כזה פועל מתוך רגישות סביבתית ויודע להסביר את עצמו, בניגוד לנרקסיסט שאינו מצליח לראות את האחר ומלא ביהירות.

בחברה שלנו, מעודדים ערבות הדדית והתחשבות בזולת. משווים את מה שהיה בארץ לפני אי אלו שנים, למה שקורה עכשיו. מאדירים את העזרה לה יזכה אדם מעוברי אורח ברחוב, אם רק יזדקק לה. אבל מהו המחיר שגובה מאיתנו ההתחשבות, הכמעט תמידית, בזולת?  
זה מתחיל בילדות, שם מאלצים אותנו להיות אחרים ממי וממה שמרגיש לנו באופן טבעי. ממשיך לערכים שמנהיגים במערכת החינוך – ההקשבה לדמות הסמכותית, ביטול או דחייה של מה שמתאים ונכון לי. המיקוד הופך להיות על מה שאומרים לי שחשוב, על מתן כבוד לאחר. אבל – בתוך כל הדבר הזה, מה קורה לי? לעצמי?

כשאנחנו מסיימים את המסלולים הקבועים בחיינו, מגיע הרגע לפרוש כנף ולעשות מה שמשמח אותנו, מה שילווה אותנו בשנים הקרובות, או לכל החיים – הרבה צעירים נתקעים. לפתע מתחיל לצוף הדיסוננס בין לעשות מה שבאמת משמח אותי, לבין מה שנחשב נכון. הניסיונות להבין מה הדבר שמשמח אותי? השאלות האם בכלל בסדר לעסוק בזה? האם בטוח עבורי להיות מי ומה שאני חולם? בשנים האחרונות חוקרים נתנו לתופעה הזאת את השם "משבר רבע החיים".

מדוע כל כך מפחיד להיות מי שאנחנו?

התשובה לשאלה הזאת מתכתבת עם עולם החוקים שינקנו מגיל צעיר. עם יחסי הציבור השגויים שיש למושג "אגואיזם", עם קבלת והכלת ההבנה שמגיע לנו שיהיה לנו טוב. שאנחנו שונים אחד מהשני ולכן מסלול שמתאים לאחד, לא בהכרח יתאים לשני.
בואו ניקח לדוגמא שני אנשים:
המשותף להם – שניהם אוהבים כסף וטבע.
השונה – אחד מהם מסרב לקבל את מה שטמון בתוכו ומתעקש ללכת עם המסלול "הנכון" שנקבע על ידי החברה. השני מאוד מחובר לעצמו ולא מצליח לצעוד בדרך שהחברה או הסובבים אותו מכתיבים לו.

יתכן מאוד ששניהם יהיו עשירים, שניהם יעסקו בדרך מסויימת בטבע. השאלה היא איך?
איך הם יגיעו אל העושר ואל העיסוק בטבע? האם יצליחו לשלב בין האהבות? או שיאלצו להשאיר אחת מהן כתחביב?
סביר להניח שהאדם שמחובר לעצמו ומכיר בדברים המדוייקים לו, ימצא דרך לשלב בין האהבות שלו בדרך יצירתית. יתכן מאוד, שיהיה לו קל יותר להגיע אל המקום אליו הוא שואף, (כתלות באמונות נוספות שמתקיימות אצלו, כמובן). אותו אחד שמתקשה להכיל את עצמו, שופט את עצמו ונרתע מאגואיסטיות – ימצא את עצמו עם מספיק כסף לבית ענקי עם גינה מטופחת. או שיתקשה יותר לשלב בין תחומי העניין מבחינה תעסוקתית.
אתם ודאי חושבים – אם הצליח לשלב, מה כל כך נורא בזה?!
התשובה, כמו תמיד היא – איך? מהי הדרך שעבר? האם היא מלווה בקשיים? או שבקלות ובשמחה?
המטרה, בעיני, היא שדברים יעשו בחיינו מתוך קלות ומתוך שמחה.

הנרקיסיסט

לעומת האגואיסט, שמסוגל לתת את הדעת ואת האמפתיה לעומד מולו – הנרקסיסט אינו מודע כלל. אינו מתעניין ברגשות האחר, הוא מונע נטו מתשוקותיו וממה שנדמה לו שישרת אותו בצורה הכי טובה. הוא מסוגל לרמוס ולפגוע באחרים לשם כך, מבלי להבין שטעה. מבחינתנו, הוא מרכז העולם והאחרים הם כלי שרת בעבורו. תפקידם לספק את מאוויו ורצונותיו, הוא ורק הוא קיים. נרקסיסט יתקשה לראות גם בילדיו חשובים ממנו, ישקר וימצא דרך להציב את עצמו במרכז. מדובר בהפרעה נפשית, המצריכה טיפול מקצועי.

עכשיו, כשעמדנו על ההבדלים – אם אדם מצליח לחיות את רוב חייו בדרך שמדוייקת לו, להפריד בין מה שאחרים חושבים או אומרים – לבין מה שנכון עבורו. אם הוא עושה זאת תוך מתן אמפתיה והתחשבות ברגשות האחר, גם אם לפעמים אינו מוותר, מה כל כך נורא בו? מדוע זה מקשה על הסובבים אותו?

תרגול

כדי לבחון מה מעוררת בנו המילה 'אגואיסט', אילו קונוטציות ואמונות יש בתוכנו, שעלולות לעכב אותנו, יש להצטייד בדף ובעט. כדי להגיע לתת מודע יש לעצום עיניים, לנשום עמוק כמה נשימות, לחשוב על המילה 'אגואיסט' ואז לכתוב כל דבר שצף ועולה בנו.
אני ממליצה לבדוק – האם יש באגואיסט דברים חיוביים?
התוצאות עלולות להיות מפתיעות.

שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *