אנשים שמפגישים אותי עם עצמי

מיליארדי אנשים חיים בעולם, לא את כולם נפגוש. ביטוי שגור מדבר על כך שלא את כולם חייבים לאהוב, כמו שלא כולם חייבים לאהוב אותי. אני מסכימה עם זה, באופן חלקי. ברור לי שלא כולם יאהבו אותי, הם גם לא צריכים. כמובן שאין הכרח לאהוב את כולם, יחד עם זאת – אני רואה כאן הזדמנות.

הקשר בין התנגדות והעמקה פנימה

כאשר אני שמה לב, שאנשים מסוימים מעוררים בי התנגדות או אי נוחות, אני מבינה שהגיע הזמן להתבונן פנימה – לתוכי. לשבת עם עצמי לשיחת בירור, לצלול לעומק ולהבין מדוע. מטרת הבירור היא לא שאתחיל לאהוב אותם, אלא כדי שאוהב את עצמי, כדי שאנקה מתוכי אנרגיה שאין לי כל צורך בה. בדיוק כמו שאהבה היא אנרגיה, גם התנגדות היא אנרגיה שתופסת מקום בתוכי. במובן העמוק יותר, אנרגיה טובה – מצמיחה אותי. לעומת זאת, אנרגיה כבדה או שלילית, תוקעת אותי ומכניסה לתוך הנפש והגוף דברים, שאין לי רצון בהם. הסיבה לכך היא, שלרוב, אדם שאסלוד ממנו מפגיש אותי עם צדדים עמוקים בתוכי – אתם לא התמודדתי עד היום, או מהם ברחתי.

יום אחד גיליתי שאחת המכרות שלי מעוררת בי אי נוחות. על פניו, לא הייתה סיבה מוצדקת – היחס שלה תמיד היה נעים כלפי. אם נזקקתי לעזרה, ידעתי שאוכל לפנות אליה ובכל זאת, הרגשות הלא פשוטים האלו לא הרפו ממני. התחלתי לתהות – מה אני רוצה ממנה? מה היא עשתה לי, שאני נמנעת מחברתה? העיסוק בהימנעות מחברתה, דרש ממני אנרגיות, כמו גם הקונפליקט שעלה בי. אמנם לא חשבתי על זה 24/7, ובכל זאת – הרגשתי שזה מעסיק אותי יותר מידי. החלטתי לאגור כוחות ולאזור אומץ ולשבת עם עצמי לשיחה. הכנתי תה, אפילו הוספתי עוגייה שיהיה לי נחמד.

תהליך העבודה העצמית:

דבר ראשון, שאלתי את עצמי: מה גורם לי להרגיש אי נוחות בקרבת- X?
מכאן הדרך לשאילת השאלות פתוחה בפני. אני ממשיכה לתשאל את עצמי לפי התשובות שאני עונה, עד שאני מרגישה שהוצאתי הכל. בשלב הבא, אני עוצמת עיניים ובודקת אם משהו הסתתר מפני, באזור התת מודע. אם דברים נוספים צפים, אני מוסיפה אותם. אם לא, אני קוראת את מה שכתבתי ובודקת עם עצמי: איפה הדברים שכתבתי, פוגשים אותי?
השאלה הזאת מוציאה ממני הרבה אמונות מגבילות, בדרך כלל.

בעבודה עלו מתת המודע שלי האמונות הבאות:
– אני חטטנית
– איני רואה את הייעוד שלי
– לא מגיע לי להצליח
– איני זוכה לכבוד מהסובבים אותי

לא מגיע לי להצליח?!

לפני הכל, אני נושמת עמוק וזוכרת שמדובר בסך הכל באמונה. זאת אינה האמת לאמיתה, אלא רק אמונה שקיימת בתוכי ומעכבת אותי. האמונות האלו, הן שמטשטשות את האמת ומונעות ממני לראות את הכבוד שמגיע לי, את הייעוד שלי ולשמוח בהצלחות שלי. אם אבהל ממה שעלה, אתקע ולא אצליח לשחרר ולצמוח.
עכשיו הזמן לחקור ולבדוק:
– איך האמונות הועילו לי?
– מה הטוב שאני לוקחת איתי?

כשאני מסיימת, אני עורכת טבלה מחולקת לשתיים – בצד אחד מפרטת איך האמונה פוגעת ומעכבת אותי. בצד השני, מפרטת כל מה שאני מאמינה שאוכל להשיג, בלי המגבלה של האמונה. הרשימה הזאת מסייעת לי להפנים, עד כמה אין לי צורך בכובד והמגבלות שהאמונה השלילית מביאה אתה. כך קל לי יותר לשחרר אותה. אני חוזרת וקוראת שוב את כל מה שאני מאחלת לעצמי ומדמיינת שזה קורה.

אני מאמינה שהגענו לעולם הזה, כדי לחגוג את החיים, להתפתח ולהתקדם. לשמור אנרגיה כבדה, משפיע ומקשה להתרכז בטוב שקיים בתוכי ובחיי. כל התפתחות שהשגנו, כל מה ששחררנו מהנשמה, יישאר איתנו גם בחיים הבאים אליהם נגיע.

שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.