מעולם לא תכננתי להיות נוודת. תכננתי לטוס לטייל עם הילדים לחודשיים אולי שלושה ואז לחזור אל בסיס האם, אפילו התחלתי להכין אותנו לקראת המסעות שיום אחד נעשה. עכשיו, אין לי מושג – מהו הבסיס שלי בכלל? הנחת היסוד שלי היא ששום דבר לא באמת שייך לי – יש לי זכות להנות מעט ממה שקיים בעולם, אבל מילים של שייכות הן בדיחה בעיני. גם את הילדים קיבלתי, בחרתי ונבחרתי, אני זוכה ללוות ולהיות חלק מרכזי מהמסע שלהם ושהם יהיו משלי. אבל הם לא שלי… יש הבדל מאוד גדול בין הדברים. הבית במנרה היה המקום שנתן לי לגדול, לנוח, לצמוח בתוכו והאדמה, בחסדה, איפשרה לי לעבוד אותה ולשחק בה. אני מרגישה שהתקופה… קרא עוד
Continue Reading





