דמיון מודרך כדרך למיקוד בטוב

דמיון מודרך הוא כלי מאוד עצמתי שמשתמש בדמיון כדי להשפיע על המצב הנפשי. דמיון מודרך יסייע בהתמודדות עם פחדים, חרדות וגם במקרים של כאבים ומחלות. מטרת התרגול היא להרגיע ולהביא את שליטת המוח על הגוף למקומות חיוביים ומודעים יותר. בדרך כלל, בעת תרגול דמיון מודרך יש אדם שמדריך אדם אחר במסע אל תוך עצמו, אורך סשן הוא בערך שעה וחצי. המטרה בהדרכת הדמיון המודרך היא להשתמש כמה שיותר בחושים של הגוף וברגשות, כדי להפוך את החוויה ל’אמיתית’ ואפשרית עבור המודרך.

כשעובדים עם אדם על החלמה ממחלה, הוא יראה את הגוף שלו חסון ובריא. התחושות שעולות במהלך התרגול מרגיעות ומחזקות את החולה, מסייעות לו למצוא אמון בגוף שלו ועוצמות ששכח שקיימות בו. דמיון מודרך הוא כלי עוצמתי גם כדי להעלות אל פני השטח כל מיני דברים שאינם בתחום המודע, כך שהאדם יוכל להתחיל להתמודד איתם.

דמיון מודרך הוא כלי נהדר להרגעת פחדים, חששות ומציאת יציבות ברגעים בהם היא אינה נראית באופק. הוא כלי נפלא למבוגרים ולילדים, למעשה תרגול דמיון מודרך הוא זמן חיבור מצוין בין הורה לילד ואף מומלץ בעיני. יחד עם זאת, במצב שבו אנחנו נמצאים כרגע במדינה, אני אישית ממליצה להשתמש בדמיון המודרך בצורה זהירה ומושכלת. מאחר ואין לנו יכולת ודאית לדעת שיום אחד נחזור למצב שהיה פעם, אני ממליצה להימנע מלדמיין סיטואציות כאלה. למשל: לא לשבת ולדמיין מה יהיה כשנחזור לשגרה שהכרנו לפני הסגר הראשון. הסיבה לכך היא, שבעת התרגול אנחנו מתכווננים אל המציאות שבה ילדים ישובו לפגוש את חבריהם, או ישובו לבתי הספר בדיוק כפי שהיה לפני עידן הקורונה. זה מביא איתו ציפייה והמתנה, בעוד אין לנו אפשרות אמיתית לדעת האם יוטלו סגרים נוספים ולאן המדינה או העולם צועדים בדיוק. ההבנה שאנחנו לא מצליחים להגיע או להביא את המציאות אותה חלמנו, עלול להקשות ולהביא אכזבה רבה ואף תחושה של שבר, ממנו לא פשוט להתרומם. במקרה כזה, החסרונות עולים על היתרונות ולא כדאי להביא את עצמנו או את ילדינו למצב כזה, (לפחות לא באופן מודע). ייאוש ודיכאון מביאים איתם חולי פיזי של הגוף, משהו שנרצה להימנע ממנו ככל הניתן.

אם כך, במקום לדמיין את היום שבו נשוב אל המקומות בהם ביקרנו ונחייה כמו שהינו רגילים, אני מזמינה אתכם לתרגל חיבור פנימי ומציאת ביטחון בעצמכם. אלו יסייעו לכם להתמודד עם כל בשורה שתגיע, עכשיו ובכלל לאורך החיים. חיבור פנימי והיכולת לסמוך על עצמנו, מובילה אותנו לחיים שבהם התלות החיצונית נמוכה עד לא קיימת. הווה אומר, האדם יכול לייצר את המציאות שלו ולענות לעצמו על מרבית הצרכים. כשאני מחוברת לעצמי וסומכת עלי, היצירתיות שלי פעילה יותר ומשרתת אותי בהתמודדויות עם אתגרים שונים בפניהם אני עומדת. אין לי צורך באשליה ששמה שליטה, אני חיה ברוגע ובשחרור את חיי. אני הופכת חזקה יותר מנטלית, כיוון שברור לי שלכל אתגר אמצא תשובה – זה לא מבטל את הרגש, כשתכנית משתנה, אני בהחלט ארגיש אכזבה, תסכול, עצב… אבל הסיכוי לקריסה קטן משמעותית. לאחר עיבוד הרגש, יתפנה מקום לחיפוש היצירתיות והכוחות שלי יבואו לידי ביטוי.

איך לתרגל חיבור פנימי?

אני מקפידה לעבוד עם הבנות שלי על היכולת להרגיש כל חלק בגוף שלהן, מתוך מטרה להרגיל אותן להיות בקשר תמידי עם הגוף ולהבין מה הוא מספר להן. כשאני רוצה לחזק את הביטחון שלהן, למשל כמו בתקופה הנוכחית, אני מעודדת אותן לחפש את התחושה שמביאה איתה כוחות מחודשים לגוף.

בעת תרגול דמיון מודרך, אני מתמקדת פחות במה יקרה כשנצא החוצה ויותר במציאת חופש פנימי. במהלך תרגול, אבקש מהן לחזור בדמיון אל מקום או סיטואציה שהן הרגישו בו חזקות או מקום שהרגישו בו חופשיות וממש שמחות. אחבר אותן אל התחושות של הגוף, כדי שיזכרו שאפשרי עבורן להרגיש חזקות ומאושרות – שהן יודעות ומכירות את התחושה. בשיחות שלנו, אני מזכירה להן שבכל פעם שהן מרגישות סגורות או שפחות טוב להן, הן יכולות לעצום עיניים ולהיזכר בתחושות האלו של החופש והשמחה – שהן חלק מהן ואף אחד לא יוכל לקחת מהן את זה. כמובן שהתרגול הזה תופס גם עבור מבוגרים, חזרה אל המקומות הבטוחים והנעימים בדמיון.

תחושת חופש מנטלית, מעניקה חוסן שהולך אתנו לכל מקום. כתבתי לא פעם על כך שאסיר יכול להרגיש חופשי יותר, מאדם שמסתובב ברחובות. ההבדל הוא היכולת להרגיש בתוכו את החופש, להתחבר אל התחושות או הדברים שמחזקים, לא משנה היכן אני נמצא כרגע. במצב שבו אנחנו נמצאים כיום, כשאין יציבות ואין יכולת לצפות מה יגיע או האם הסגר יחזור, אני מוצאת שחשוב לי להעניק לבנות שלי ולעצמי כלים שיסייעו לנו להתחבר אל ההוויה האמתית של הנפש – חופש פנימי מוחלט. מתוך תחושה כזאת, קל יותר למצוא דרכים יצירתיות להתמודד עם אתגרי החיים.

לסיכום, תרגול דמיון מודרך מעניק לנו המון טוב ויכול לחזק אותנו. יחד עם זאת, כדאי לחשוב היטב לפני התרגול מה אנחנו מנסים להשיג? האם הדרך שחשבנו עליה בהכרח מתאימה לשם כך? כפי שכתבתי, לדמיין חזרה לשגרה בתקופה שבה לא ידוע לנו מה יקרה מחר – יוביל יותר לתסכול מאשר לחיזוק. עדיף להתמקד בחיזוק היכולת להרגיש חופש ורוגע בכל מקום בו נהיה. לחבר את עצמנו אל החוסן הפנימי שקיים בתוכנו ואל הידיעה, שלא משנה היכן נהיה תמיד נוכל למצוא את החופש בפנים.

שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.