תרבות החסר לי

תרבות החסר לי

את התואר הראשון שלי עשיתי במדעי הרוח ותקשורת. התמקדתי במסלול של עיתונאות ויצא לי לעבוד ברדיו כמפיקת תכנית אקטואליה ובנוסף לערוך ולשדר תכניות ברדיו של המכללה. באותם הימים הייתי מכורה לחדשות, מיד כשפקחתי עיניים, נהגתי להדליק את הטלוויזיה לספוג מעט עדכונים, תוך כדי שאני מתארגנת לעבודה או ללימודים. באוטו הייתי מגבירה את הווליום כששידרו חדשות וגם אם הגעתי ליעד, הייתי נשארת עד סוף המבזק. אפליקציות ואתרים כמו מאקו ושות’ היו במועדפים שלי – מכורה אמיתית! החדשות סיפקו לי ריגוש, סיבות לצקצק בלשוני ובעיקר סיבות להצדיק לעצמי כל מה שחסר לי ושלילי במדינה. לתקשורת תפקיד חשוב בקביעת סדר היום הציבורי, היא מעצבת את דעת הקהל ובעלת השפעה גדולה על האזרחים ועל… קרא עוד

Continue Reading
בחירה בעצמי

בחירה בעצמי

מאז שהפכתי לאמא, זמן לעצמי הפך למצרך נדיר. ההבנה שיש יצורים קטנים שתלויים בי ורוצים, בעיקר, אותי – גורמת לי להתפעם בכל פעם מחדש. דברים שפעם היו מובנים מאליהם, כמו יציאה מהבית למשל, הופכים למבצע מתוכנן בו אני מחשבת בקפידה מתי לצאת, כדי לחזור בזמן לשנת הצהריים או הלילה שאין סיכוי שישרדו בהן בלעדי. כשהייתי אמא צעירה, התקשיתי לקחת לעצמי זמן. הרגשתי שכל דבר שאעשה יבוא על חשבון הבת שלי – ואיזו מן אמא אני, אם כך?!  יחד עם זאת, הרגשתי שאני נחנקת. התקשיתי להמשיך בשגרה שנוצרה, בה אני נמצאת יום שלם בבית עם ביתי ואין לי דקה פנויה לעצמי. בשלב מסוים, הבנתי שאני מוכרחה לקחת את עצמי בידיים ולמצוא… קרא עוד

Continue Reading
כללים לבחירת מתקשר

כללים לבחירת מתקשר

אני עובדת בתחום פרוץ. אף תעודה שבעולם, לא תוכל להעיד על טיב המטפל – גם לא מספר שנות הניסיון שיש לו בתחום. שלא נתחיל בכלל לדבר על כך, שרוב הידע מגיע מתוכי ולא מספרים או מאמרים שאולי קראתי בנושא. לדעתי יש מאות מתקשרים בארץ, חלקם דוברי אמת ובזכות חלק מהם יצאה הסטיגמה השלילית שמדברת על שרלטנות ורמאות. מאוד מסקרן לדעת דברים נסתרים, כאלה שאינם תמיד נראים או גלויים לעיני כל. מושך לדעת האם העתיד צופן לי טוב? האם אצליח במה שאני חולמת עליו? האם הזוגיות מעבר לפינה? לקוחות תמיד יהיו! לכן, החלטתי לכתוב קווים מנחים – שבעיני – יכולים לעזור לכם לבחור מתקשר איכותי וטוב. המידע הזה נכתב מניסיוני כמתקשרת,… קרא עוד

Continue Reading
בין אגואיזם לנרקיסיזם

בין אגואיזם לנרקיסיזם

אגואיסט – אדם הפועל למען עצמו מבלי להתחשב באחרים. נרקיסיסט – הפרעה נפשית או תופעה תרבותית המתארת אהבה עצמית מופרזת, או עיסוק יתר בעצמי.  (הגדרות מתוך מילוג) שתי המילים האלו, מצד אחד כל כך שונות ומצד שני יש בהן דמיון מסוים. בחוויה האישית שלי, מדובר בעלבונות. קרה בעבר שקראו לי אגואיסטית ונפגעתי עד עמקי נשמתי, איך יתכן שמישהו חושב עלי ככה?! בתור ילדה נזהרתי מאוד שלא להחשב כמי שאוהבת את עצמה. אדם כזה, חשבתי, לא יכול למצוא בתוכו מקום לאהבת האחר, הסביבה ולכן הרגשתי שעלי להתרחק ככל האפשר מן האגואיסטיות. העניין הוא, שיחסי הציבור של המילה אגואיסט  הם בעייתיים. גם ההגדרה, בעיני, אינה מעידה כלל על האמת. במהלך החודשים האחרונים… קרא עוד

Continue Reading
חורבן וכישלון

חורבן וכישלון

החברה המערבית מקדשת הצלחה. מגיל צעיר משדרים לילדים עד כמה חשוב שיגיעו ראשונים, שיעמדו בכל המטלות והיעדים שהוצבו בפניהם. משנה לשנה מעלים את הציפיות ומנמיכים את הגיל, בו דורשים עמידה ביעדים. אם בעבר ילדי הגן הורשו לשחק, לחקור ולגלות את העולם – הרי שהיום, עליהם לדעת לכתוב ולזהות אותיות וספרות בטרם יגיעו לכיתה א’. הצלחה מתקשרת לשמחה, אושר, סיפוק עצמי, יצירתיות, שגשוג ולעוד המון דברים חיוביים. אין כל רע בהצלחה, להיפך – זה מקום שנעים לשאוף אליו ולהיות בו. העניין הוא, שבתוך סבך החתירה להצלחה והעמידה ביעדים, נשכחה מעט ההכרה בכישלון. הוא פחות נחמד ונעים, פוגש אותנו במקומות אליהם מרמזים לנו שלא כדאי שנגיע. הכישלון מאלץ אותנו להתמודד עם רגשות… קרא עוד

Continue Reading
למה כדאי לנו לחלום בהקיץ

למה כדאי לנו לחלום בהקיץ

השם הרע שיצא לחלומות בהקיץ, גרם לאנשים רבים לסלוד מהם. בתור ילדה, אני זוכרת שאמא שלי הייתה מאלצת אותי להפסיק לחלום ולהתרכז בשיעורי הבית. מבחינתי זאת הייתה דרך לנסות להבין מה רוצים ממני, בעיניה זה נראה כמו ריחוף מיותר שמעכב אותי. בשנים האחרונות, חל שינוי ולאט לאט חלומות בהקיץ מתחילים לקבל את ההערכה לה הם ראויים. מחקרים מגלים לנו על החשיבות של חלימה בהקיץ, על תרומתה ליצירתיות ולדמיון. כשאנחנו חולמים, הגל הפעיל הוא התטא. חלימה נותנת לנו גישה ישירה אל התת מודע שלנו. כשאנחנו נמצאים על הגל הזה, הכל אפשרי. דרך התת מודע אנחנו יכולים לשנות את האמונות המגבילות שלנו, למנף את עצמנו ולברוא את החיים אותם אנחנו רוצים. הכוח… קרא עוד

Continue Reading
לחבק את החושך

לחבק את החושך

כשהייתי ילדה, שמעתי כל הזמן סביבי מילים כמו: “לא קרה שום דבר”, “צריך להמשיך קדימה”, “אין מה להתעכב” ועוד משפטים כדוגמת אלה. לא תמיד הם כוונו אלי, זאת פשוט הייתה הרוח המקובלת. המסר שהועבר היה – אין זמן לעצור, אין מה להתעכב. חייבים להמשיך הלאה. בתור ילדה, ההבנה שחלחלה לתוכי היא שבני האדם ואני בתוכם נמצאים במרוץ מסויים, אחרת למה אין לנו זמן לעצור? המילים האלו נצרבו אצלי בזיכרון והצטרפו למערכת האמונות שלי, כך קרה שבמשך שנים האמנתי שעלי למהר – אין פנאי לעצור, יש לי יעדים לכבוש ולהגיע אליהם. לא התעסקתי בשאלה מה יקרה אם אעצור לרגע, הרי התשובה ברורה – ישיגו אותי. בכל פעם שעלתה אצלי תחושת מחנק,… קרא עוד

Continue Reading
מקומו של הזיכרון בתת מודע

מקומו של הזיכרון בתת מודע

“אדם צובר זיכרונות כמו נמלים”, כתבה יונה וולך האגדית והשוותה את האדם לנמלים העמלות בחודשי הקיץ. ההבדל הוא שהנמלים משירה של וולך מכלות את רכושן ואילו את בני האדם הזיכרונות יכולים לכלות, אם לא ישימו לכך את לבם. בני האדם עמלים, מבלי לדעת עד כמה, על צבירת זיכרונות מידי יום ביומו. חלקם מזכירים לנו חוויות מרגשות או מהנות שהיו לנו. זיכרונות מסוימים מחברים אותנו אל המשפחה, אל החברים ואפילו אל עצמנו. יש זיכרונות רחוקים, שמועברים מדור לדור ומחברים אותנו למורשת שלנו ואל העם שלנו. חלק מהזיכרונות מגנים עלינו, מזהירים אותנו ושומרים עלינו. ויש גם זיכרונות שלא שמנו לב שצברנו, כאלה שאפילו לא ממש שייכים לנו (הסבר בהמשך). דרך הזיכרונות, אנחנו… קרא עוד

Continue Reading